על הפעולה של ווילם ואן ספרונסן נגד מחנה המעצר הצפון-מערבי בטקומה

:

כולל הטקסט המלא של ההצהרה האחרונה שלו

Categories:
Localizations:

ב-13 ביולי, ווילם ואן ספרונסן נהרג בידי המשטרה בזמן שכנראה ביצע פעולה להשבתתו של צי האוטובוסים המשרת את מחנה המעצר הצפון-מערבי (Northwest Detention Center), מתקן מעצר מופרט למהגרים. ההצהרה האחרונה שלו, כפי ששוחזרה למטה, מראה שפעל בתגובה לפשיטות ולגירושים המתמשכים שביצעה משטרת ההגירה (ICE). פעולתו התרחשה ביום השנה לשביתת הרעב בתוך מחנה המעצר הצפון-מערבי, ולמאהל מחאה שהוקם מחוצה לו. רשימה של פעולות מחאה אחרות בתוך מחנה המעצר אפשר לקרוא כאן (באנגלית).

אנחנו מבינים למה ווילם ואן ספרונסן החליט למסור את חייו כדי להפריע לאלימות שמופנית כלפי אנשים חסרות מעמד בארצות הברית היום.

זה לא הגזמה להגיד שפשיטות משטרת ההגירה שמות על הכוונת את חברותינו ושכנינו, אנשים שחיים ועובדים לצידינו מזה שנים ואפילו עשורים. הפגיעוּת ארוכת הטווח של אנשים חסרי מעמד כקבוצה החשופה לניצול קיצוני סייעה לביליונרים כמו דונאלד טראמפ להפיק רווח אפילו גדול יותר ממה שיכלו להפיק באמצעים חוקיים. כדי להוסיף חטא על פשע, בעלי הון פונים לעובדים האחרות שהם מנצלים ואומרים להם שהעוני והדוחק שהן חווים הם באשמת אלה שעניות מהם ומדוכאים מהן. קשה לדמיין אסטרטגיה צינית כל כך.

הפער בין זכויות של בעלי מעמד לחסרי מעמד הוא מובנה - ממש כפי שהפער שיצרו הנאצים בין ערכם של יהודים ולערכם של גויים היה מובנה. שני הפערים הם המצאה; אין להם קיום מהותי מלבד היותם אמצעי של קבוצה בעלת כח להצדקת אלימות כלפי קבוצה בעלת פחות כח. אלה שמצידים ציות לחוק כטוב כשלעצמו עומדים לצד הנאצים שחוקיהם הכשירו שליחתם של מליונים למחנות מוות, שלא להזכיר את הגזענים שהעבירו את חוק העבד הנמלט (Fugitive Slave Act) ואת חוקי ג’ים קרואו (Jim Crow laws) בדרום ארצות הברית.

חוקים הם רק הבניות. אין להם ערך לבדם או בפני עצמם. הם בדרך כלל משרתים לגיטימציה לאי-צדק שאנשים יתקוממו נגדו אחרת.

התמיכה והקידום באלימות גזענית מורשות לתת לגיטימציה למושגים מומצאים כמו עבדות או אזרחות, ככל שינציחו כמה יותר אלימות - לרבות אקציות, מחנות ריכוז והשמדה המונית. ראינו את זה בעבר, בגרמניה הנאצית ובמקומות אחרים, ואנחנו רואים את זה שוב היום בארצות הברית. אלפי המתים באזורי הגבול ואלפי הנרצחות בידי המשטרה הם דוגמא למה אפשרי.

בעניין זה, היהודים שמוציאים לפועל מחסומים נגד משטרת ההגירה משתתפים במאמצים רציונליים למנוע את הישנות אי-הצדק שאין להעלותו על הדעת שבוצע כנגד אבותיהם – כמו שווילם ואן ספרונסן, שגדל על חורבות מלחמת העולם השניה, קיבל את ההחלטה הרציונלית שהגיע הזמן להילחם בעליית הפאשיזם ממש כפי שאנשים נלחמו בשנות העשרים, השלושים והארבעים.

אם יותר אנשים היו בוחרות לפעול ולהלחם בעליית הפאשיזם באיטליה ובגרמניה, מלחמת העולם השניה עשויה הייתה להמנע, ומיליונים על מיליונים של אנשים היו עשויים להינצל. אל תתנו לאף אחד להגיד שזה “אלים” לתקוף את התשתית של משטרת ההגירה ואת שכירי החרב שמתחזקים אותה. האלימות האמיתית היא אמריקאים-טובים™ שמייסעים לדבר עבירה כשהם לא עושים כלום בזמן ששכניהם נעלמות, ממש כמו הגרמנים-הטובים™ שבחרו להתעלם ממה שנעשה לשכנים שלהן בשנות השלושים.

בכל יום, שכירי חרב מסביב לעולם מסכנים את חייהן בשירות האג’נדה של העשירים ובעלי הכח, מצייתים לפקודות בלי לחשוב, מבזבזים את הקיבולת שלהם של חשיבה הגיונית, של הרגשת חמלה, של לקיחת אחריות על מעשיהם. מליוני אנשים הורגות ומתים כל שנה פשוט בשביל להגדיל את ההון ואת הכח של רודנים שעובדים עליהם. ווילם ואן ספרונסן בחר לחשוב בעצמו. הוא לקח אחריות אישית ועשה מה שיכל כדי לשים סוף למה שזיהה כאי-צדק. הוא לא התחבא מאחורי התירוץ “רק מילאתי פקודות”, כפי שכל שוטר וסוהר מתחבאים.

מהבחינות האלה, מעשיו היו גבורה הירואית.


אנחנו ממליצות לקרוא בנוסף את ההצהרה (באנגלית) בנוגע לפעולתו של ווילם ואן ספרונסן שפירסמו לה רזיסטנציה (La Resistencia), קולקטיב שטח בהובלת מהגרים חסרי מעמד ואזרחי ארה”ב הפועל בטקומה, וושינגטון.

“כל מי שנחוש לבצע את מעשיו או מעשיה אינה אדם אמיץ. הם פשוט אדם שרעיונותיה ברורים לו, שהביןה שאין טעם לעשות את המאמץ לשחק את התפקיד ששוייך להם ע”י הון בהצגה…

בעשותה כך, הוא מביןה את עצמה כבן אדם. היא מביןה את עצמו כאושר. שלטון המוות נעלם לנגד עניה”.

אלפרדו בונאנו (Alfredo Bonanno) -


הצהרתו האחרונה של ווילם ואן ספרונסן

יש נכון ויש לא נכון.
הגיע הזמן לפעול נגד כוחות הרשע.

הרוע אומר שיש חיים ששווים פחות מאחרים.
הרוע אומר שתזרים המסחר הוא התכלית שלנו פה.
הרוע אומר שמחנות ריכוז לאנשים שנחשבים נחותים זה הכרחי.
המילדת של הרוע אומרת שמחנות ריכוז צריכים להיות יותר הומאניים.
השמרו מאנשי “מרכז”.

יש לי לב שבור של אב
יש לי גוף שבור
יש לי גועל בלתי מעורער מחוסר צדק
זה מה שמביא אותי לפה.
זאת ההזדמנות האחרונה שלי לעשות שינוי, אני אהיה כפוי טובה אם אחכה להזדמנות נוספת.

אני הולך אחרי שלושה מורים:
דון פריטס (Don Pritts), מורי הרוחני. “אהבה בלי פעולה היא רק מילה”.
ג’ון בראון (John Brown), מורי המוסרי. “מה שצריך זה פעולה!”
אמה גולדמן (Emma Goldman), מורתי הפוליטית. “אם אני לא יכולה לרקוד, זאת לא המהפכה שלי”.

יש לי ראש בעננים, אני מאמין באהבה וגאולה.
אני מאמין שאנחנו הולכים לנצח.
אני מהפכן באושר (כולנו היינו צריכים לקרוא את אמה גולדמן בבית ספר במקום השטויות הלאומנאציות שהאכילו אותנו שם, אבל אני סוטה מהנושא).
(כולנו היינו צריכים לחפש תמונות של הגיבורים מ”היחידות להגנת העם” שמא נהסס ונחשוב שהחלומות שלנו בלתי אפשריים, אבל אני סוטה מהנושא פעמיים. בואו מכות)

בימים אלה, כשחוליגנים פאשיסטים אורבים לאנשים פגיעים ברחובותינו, בשם המדינה או בחסותה ובתמיכתה,
בימים אלה של מחנות ריכוז/מעצר רווחיים נורא, וכשנלחמים איתנו על סמנטיקה,
בימים אלה של חוסר תקווה, מרדף חסר תוכן והשתוקקות ריקה,

אנחנו חיים בפאשיזם מוחשי וגואה. (אני אומר “מוחשי”, כי אלה ששמו לב ראו אותו שורד ומשגשג תחת חסות המדינה מזה עשורים [ראו: Howard Zinn, A People’s History of the United States].) היום הפאשיזם חי את האג’נדה שלו בלי בושה בשיתוף פעולה מלא עם המדינה. עם מדינות ברחבי העולם.

פאשיזם משרת את צרכי המדינה, משרתת את צרכי העסקנים על חשבונכם. מי מרוויח? ג’ף בזוס, וורן באפט, אילון מאסק, טים קוק, ביל גייטס, בטסי דווס, ג’ורג’ סורוס, דונלד טראמפ, להמשיך?
תנו לי להגיד את זה שוב: חברה עשירים (שחושבים שאתם לא משהו), עפים על המדינה (כל מדינה, בכל מקום, כולל מדינות “קומוניסטיות”), כי היא כותבת את החוקים שהופכים חברה עשירים לחברה עוד יותר עשירים.
פשוט.
אל תחשבו על זה יותר מדי.

(הפטריוטים בשורות האחרונות, אתם מקשיבים?)

כשהייתי ילד, בהולנד אחרי המלחמה, ואחרכך בצרפת, הראש שלי היה מלא בסיפורים על עליית הפאשיזם בשנות השלושים. הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה מאלה שעמדו בצד כשהשכנים שלהם נקרעו מבתיהם ונכלאו בעוון של איך שהוא להיתפס כנחותים.
אתה לא חייב לשרוף ת’בןזונה, אבל אתה הולך פשוט לעמוד מנגד?

זה המבחן לאמונה הבסיסית בחופש אמיתי והאחריות שלנו אחד כלפי השני.
זאת קריאה גם לפטריוטים, לעמוד נגד הבגידה בכל מה שנחשב בעיניכם קדוש. אני מכיר אתכם. אני מכיר את הלבבות שלכם, אתם רואים במחנות האלה חרפה. זה הזמן שגם אתם תתקוממו נגד הכסף שמושך בחוטים של כל מריונטה שמתיימרת לייצג אותנו.

אני איש שאוהב את כולכם ואת הכדור העצום המסתובב הזה כל כך שאני הולך לעמוד בהבטחה שהבטחתי לעצמי כילד, להיות אצילי.

כאן, במחנות הריכוז התאגידיים למטרות רווח.
כאן, במקום בו אנשים חומים ולא צייתנים פוחדים להראות את פניהם בפחד מהמשטרה/מג”ב/להב”ה/הבוס/דודות אשכנזיות…
כאן, בפלנטה שכמעט התכלתה בגלל תאוות הבצע של השוק.

אני חושב בשחור ולבן.
מחנות מעצר הם תועבה.
אני לא עומד מנגד.
באמת שלא הייתי צריך להגיד יותר מזה.

אני שם בצד את הלב השבור שלי ואני נרפא בדרך היחידה שאני מכיר - על ידי להיות יעיל.
יעילות ממסכת את הכאב שלי…
ואני הולך לעבודה באושר.
(לאלו שנושאים בעול של התוצאות של מעשי, אני מקווה שתשתמשו בעול הזה בדרך הטובה ביותר).

לשותפי למאבק:
אני מתחרט שאפספס את שאר המהפכה.
תודה על הכבוד שנתתם לי להיות בניכם.
תודה על הכבוד שנתתם לי להיות בניכם.

זה שנתתם לי שלווה להיות שימושי, להרגיש שהגשמתי את האידיאלים שלי, זאת הפסגה הרוחנית של חיי.

לעשות מה שאני יכול כדי לעזור להגן על אנשים יקרים ונפלאים זו חוויה עשירה מלתאר.

חברי הטרנס שינו אותי, חיזקו את ההכרעה שאלה מאיתנו שכיום הכי נדחקים לשוליים יובילו אותנו לעתיד שאנחנו חולמים עליו. חלמתי עליו כל כך בצלילות שאני לא מתחרט אפילו שלא אזכה לראות אותו מתגשם. תודה שהבאתם אותי עד הלום.

אני אנטיפה. אני עומד לצד שותפים למאבק מסביב לעולם שפועלים מתוך אהבה לחיים בכל תפנית. חברים למאבק שמבינים שחופש משמעותו חופש אמיתי מהכל וחיים שווה לחיות.

תמשיכו להאמין!
כל הכח לאנשים!
בלה צ’או.


המניפסט המולחן


אל תתנו לסוכנויות הממשלתיות הדביליות שלכם לבזבז כסף על “לחקור” את זה. נהייתי רדיקאלי בשיעורי אזרחות בכיתה ז’ כשלימדו אותנו על שיטת הבחירות האמריקאית. זאת הייתה הנקודה שבה החלטתי שהסטטוס קוו הוא כנראה בית קלפים. קריאה נוספת אישרה את ההנחה. אני ממליץ בחום לקרוא!

אני לא משויך לשום אירגון, התנתקתי מאירגונים שלא הסכימו עם הטקטיקה שלי.

הנשק החצי-אוטומטי שהשתמשתי בו היה זול, הרכבה ביתית של רוס”ר AR-15 לא רשום, היו לו שש מחסניות. אני לגמרי מעודד חברים למאבק - קיימים וחדשים - להתחמש. אנחנו אחראים עכשיו על ההגנה של אנשים מפני הממשלה הדורסנית. תתעלמו מהחוק בעניין החימוש אם יש לכם את הפריבילגיה, לי הייתה.

הערת המתרגמת: הטקסט מתורגם בלשון זכר ונקבה במעורבב. זה בכוונה.